מהדורה קמא - כך התגלגלה תורת האר"י הקדוש עד לימינו
נהוג לחלק את הקבלה לתקופה שלפני האר"י ולתקופה שלאחריו. מהדורה קמא היא הבסיס לכתבי המקובל החשוב מהמאה ה-16, וכדאי להכיר גם את הסיפור שמאחורי העריכה והפרסום
אחת האיכויות הבולטות של המין האנושי היא היכולת להעביר ידע מדור לדור. בזכות חוכמתם של אנשים שחיו לפני מאות שנים אנחנו מתנהלים באופן מושכל יותר כיום, ודוגמה מובהקת לכך היא תורתו של האר"י הקדוש - שעברה כמה וכמה גלגולים מהימים שבהם חי בצפת במאה ה-16 ועד לימינו אנו.
כתבי התלמידים של האר"י
האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא, נולד בירושלים בשנת 1534. בגיל 36, לאחר שנים רבות במצרים שם חי אצל דודו בעקבות פטירת אביו, הגיע האר"י לצפת שהייתה אז בשיא פריחתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. תוך זמן קצר הוא הפך לדמות בולטת מאוד בעיר, וקיבץ סביבו קבוצת תלמידים מרשימה. תלמידים אלה - ובהם רבי יונתן סאגיס, אבי שמואל אוזידא, רבי ישראל סרוק ורבי יהודה משען - הם אלה שהעלו על הכתב את הגותו, ואילו האר"י עצמו כמעט ולא כתב ספרים.
לאחר פטירת האר"י הקדוש - בגיל צעיר מאוד, 38 בלבד, עקב מגפה שהרגה רבים וטובים בגליל - הפכו כתבי היד של התלמידים לבסיס לעריכת מהדורה קמא ע"י תלמיד בולט נוסף, רבי חיים ויטאל.
מהדורה קמא - ושתי המהדורות הנוספות שנגנזו
רבי חיים ויטאל, שהושפע באופן עמוק במיוחד מתורתו של האר"י הקדוש, לקח על עצמו את המשימה לסדר את כל כתבי התלמידים לפי נושאים, ולערוך אותם כך שהידע יקר הערך יונגש לכולם. הכתיבה הראשונה נקראת מהדורה קמא, והיא כוללת את קונטרס הקיצור. לאחר שהשלים אותה, החל שוב לסדר מחדש את כל הכתבים, ויצר את מהדורא בתרא. מיד לאחר מכן החליט ליצור עוד מהדורה, שונה, ובה הרחיב וביאר סוגיות מורכבות.
במשך למעלה מ-15 שנים הוא עמל על מלאכת העריכה, תוך שהוא מקפיד לא לחשוף את הספרים לעולם, למרות בקשות שונות מצד חכמי קבלה, וזאת מפני שהאמין כי עדיין לא בשלו התנאים לגלות את סודות תורת הקבלה.
הסיפור מאחורי פרסום מהדורה קמא
כ-15 שנה לאחר שהאר"י הלך לעולמו, חלה רבי חיים ויטאל. אחד המקובלים העשירים, יהושע בן נון שמו, ניצל את ההזדמנות, ושילם לאחיו של חיים, רבי משה ויטאל, על-מנת שיעביר לו את כתבי היד השמורים. הרב משה סיפק ליהושע בן נון ת"ר ניירים (600 ניירות) ומתוכם ערכו המקובלים 3 ספרים: ספר הליקוטים, ספר הדרושים וספר הכוונות.
לאחר מכן התפרסמה גם מהדורה קמא שערך חיים ויטאל - זהו ספר "עץ החיים" על שמונת שעריו. כתבי האר"י כוללים גם 5 ספרים נוספים שנערכו על בסיס המהדורה השלישית (שאותה רבי ויטאל סירב לפרסם בטענה שהיא עמוקה מכדי להיחשף לקהל רחב). לאחר פטירת רבי חיים ויטאל הגיעו חלק מהכתבים של מהדורה זו אל המקובל הרב יעקב צמח, ומתוכם הוא ערך את "קהילת יעקב", "עולת תמיד", "אדם ישר", "אוצרות חיים" ו"זוהר הרקיע".
המהפכה שחולל האר"י הקדוש בתפישת הקבלה
כלל ספרי האר"י הקדוש - שכאמור מבוססים על תורתו אולם לא הוא עצמו כתב אותם - השפיעו באופן ניכר על עולם הקבלה, זאת למרות שחי בצפת שנתיים בלבד. למעשה, נהוג לחלק את הקבלה לתקופה שלפני רבי יצחק לוריא ולתקופה שאחריו. אלמנט בולט אחד בתורתו של האר"י הוא סוד הצמצום - התפישה לפיה אלוהים צמצם את עצמו על-מנת ליצור מקום לאדם ולשאר הברואים. יסוד מרכזי נוסף הוא האמונה כי מעשה בריאה היה קלקול, "שבירת כלים", בתוכנית האלוהית. תוך כדי אותה שבירת כלים התפזרו ניצוצות של קדושה וכתוצאה מכך התערבבו הטוב והרע. מאז מציאות חיינו מתאפיינת בכך שאין טוב ללא רע, וגם אין רע ללא טוב. התפקיד שלנו הוא ללקט את אותם ניצוצות קדושה שבתוך הרע ובכך לתקן את הקלקול. הדרך כוללת קיום מצוות והקפדה על מידות טובות.
ספרים שמאירים את הדרך
הספרים המבוססים על תורת האר"י הקדוש הם דרך מצוינת למצוא את הנתיב הנכון ולפסוע בו גם כשישנם פיתויים, הסחות דעת ומהמורות. עוד דוגמה לספרים שמאירים עבורנו את הדרך היא מהדורת שוטנשטיין - ביאור פופולרי של התלמוד הבבלי שלכתיבתו היו שותפים לא פחות מ-80 תלמידי חכמים ועורכים. המהדורה נקראת על שמו של הנדבן האמריקאי-יהודי שמימן את הפרויקט, וכל ספר כולל תרגום מילולי, פירוש מעמיק על בסיס דברי ראשונים ואחרונים, והפניות לדיונים בסוגיות השונות.
.
